איך השם שלך משפיע על חייך ?
*****************************
השם שניתן לנו כשנולדנו ילווה אותנו כל חיינו גם אם באמצע החיים נחליט להחליף אותו, בתחושה שהוא אינו מיטיב איתנו.
בכל עדה יש מנהגים שונים לגבי מתן שמות לרך הנולד.
בחלק מהעדות נהוג לכבד ולקרוא לנכד על שם סבא / סבתא בעודם בחיים.
בחלק מהעדות נהוג לכבד את זכר הנפטרים ולקרוא לצאצאים החדשים על שמם.
בחלק מהעדות נהוג להנציח את שם האדם שמת טרם זמנו ממחלה, תאונה או מלחמה.
ובחלק מהעדות לסב או לסבתא יש זכות ראשונים להחליט כיצד ייקרא הנכד הבכור.
בכל אותם מקרים,
בהם היה מאבק או חוסר הסכמה בין רצון ההורים לרצון שאר בני המשפחה,
נוצר קונפליקט רגשי שמוטמע בתת המודע של התינוק ועלול לגרום בעתיד לקושי בגיבוש זהות עצמית ברורה והחלטית.
כשקוראים לתינוק על שם אדם (חי או מת) ישנה כוונה תת מודעת שמוטמעת בילד להמשיך את מורשתו של אותו האדם.
לעתים, הילד אכן יידמה פיסית או ימשיך במעשיו את דרכו של האדם על שמו הוא קרוי,
ולעתים הילד ייקח על עצמו החלטה לא מודעת לשחזר או לפתור בעבור אותו מבוגר את מה שהוא לא הצליח או הספיק לעשות בחייו.
דוגמא אמיתית מהקליניקה :
*************************
אשה משכילה ומוכשרת שקרויה על שם סבתה קשת היום שסבלה מאלימות מצד בעלה ונפטרה טרם זמנה,
זימנה לחייה בגיל 38, בחור אגרסיבי איתו הביאה ילד משותף. אך ברגע שהרים עליה יד בפעם הראשונה, היא קמה ועזבה אותו אל עבר הלא נודע, תוך שמוותרת על חיי מותרות ונוחות שהוא איפשר לה.
השחזור של חווית האלימות + הבחירה שלה לפרק ולברוח מקשר הרסני, איפשרו פתרון גנטי בשושלת (של הקונפליקט הבלתי פתור של סבתה).
במקרים בהם האמא מוותרת על זכותה להחליט מה יהיה שם היילוד (למטרת שלום בית), לרוב היא תנחם את עצמה בכך שתוכל לתת את השם שרצתה – לילד השלישי שיוולד (אחרי ששני הצדדים של המשפחה יקבלו את "הכבוד" שדרשו).
דוגמא אמיתית מהקליניקה :
*************************
כבר בזמן ההריון, האמא קיבלה באינטואיציה חזקה את שם התינוקת.
לאחר הלידה, חמותה התערבה ודרשה שיקראו לה בשם אחר ולא הרפתה עד אשר השיגה את מבוקשה.
האם המובסת החליטה שהשם אותו קיבלה כהשראה אלוהית בזמן ההריון של הבכורה, יינתן לילדה השנייה שתלד בעתיד וכך קרה.
הילדה השנייה שנולדה קיבלה "שם יד שנייה".
וכך הרגישה כל חייה. שהיא מקום שני בכל דבר שעשתה. למרות כישוריה הרבים לא הצליחה להתבלט או להרגיש שייכת.
השם שניתן לה, מלכתחילה לא היה מיועד לה ופגע ביכולתה הרגשית לגבש זהות עצמית.
במקרים בהם נולדו 3 בנות בזו אחר זו,
האמא לעתים תרגיש צורך תת מודע "לפצות" את האב על אי יכולתה להעמיד לו צאצא זכר שישא את שם השושלת, ולכן תעניק לילדה שם בעל משמעות או קונוטציה זכרית על שם אביו של האב (למשל : הסבא 'משה' והילדה תקרא 'מושית').
פעולה מכוונת כזו עלולה לגרום לילדה לייצר בעתיד התנהגות ביולוגית זכרית (כגון שחלות פוליציסטיות והפרשת עודף של הורמון טסטוסטרון)
או לבחור במסלול מקצועי גברי ששונה מהמהות הפנימית האותנטית שלה (מהנדסת בניין שבכלל רצתה להיות אמנית) כדי להיות הבן שאביה רצה לקבל ולא זכה.
שינוי שם יכול להעשות בצורה רשמית במשרד הפנים,
או באופן לא פורמלי ע"י הזדהות עם כינוי (ביבי, דדה, תיקי) שהפך להיות סימן ההיכר הרשמי שלהם.
אך הקידוד שהוטמע בתת המודע של האדם בעת הענקת השם בינקותו, לא ישתנה ככה סתם
מבלי לפתור את הכוונות והתחושות שהיו קיימות בסיטואציה.
יש אנשים שיעידו שאף פעם לא הרגישו חיבור לשם שלהם,
יש שיספרו על תחושת בושה שנלוותה לכל פעם שנאלצו לומר את שמם בקול רם,
ויש שיגידו שהם בטוחים שמזלם הרע נובע מהשם שלא מתאים להם.
מניסיוני ארוך השנים בקליניקה, בכל פעם שהגיעה לקוחה עם קושי רגשי מול השם שניתן לה בהיוולדה, היה בחייה קונפליקט של חוסר זהות או לעתים זהות מבולבלת ולא מגובשת (מבחינה מקצועית / זוגית / כלכלית / רוחנית וכו').
קונפליקט זהות יכול להתבטא בקושי להתחבר, להוקיר או לאהוב את הילדה שהיית פעם,
לפני ששינית את שמך והפכת "אדון לגורלך".
כאשר תגיע לקליניקה לקוחה שאינה מתחברת לשם שלה, אני אשלח אותה לברר עם הוריה מה התרחש בעת בחירת השם ומה היו נסיבות חייו או מותו של האדם על שמו היא קרויה.
באמצעות כלים בשיטת התטא הילינג ניתן לחווט מחדש את תת המודע ולשחרר את המטופלת מהצורך לשחזר או לפתור קונפליקטים רגשיים,
שהתרחשו בתודעה של ההורים בעת מתן השם בלידה או בסיפור האישי של האדם בשושלת על שמו היא קרויה.
בסשן אישי שמשלב את שיטות ה'ריקול הילינג' וה'תטא הילינג', ניתן בקלות לחבר את האדם למהות האותנטית שלו ולאפשר לו לגבש זהות עצמית שלמה, מבלי לשאת על גבו את הטראומות והקונפליקטים הרגשיים שהתרחשו במשפחתו.
