על מה נתחרט ?

על מה רוב בני האדם יותר מתחרטים ?
על דברים שעשינו או לא עשינו בחיים ?
**********************************
אם נדבר בכנות, החרטה מניעה את רובנו לפעול. שומרת עלינו ערניים וחדים. מאפשרת לנו לשפר ולתקן, מבלי לחזור על טעויות העבר.

אבל ת'כלס האם החרטה באמת הכרחית עבורנו או שניתן לוותר עליה ?
.

קודם כל חשוב להבדיל בין –
**חרטה על מעשי העבר** לעומת **חרטה על החמצת העתיד**.
.

תוצאות המעשים שעשינו בעבר אמנם ירדפו אותנו בטווח הקצר ויעיקו עלינו
אבל לפחות מאפשרים לנו לתקן, לשפר וכמובן ללמוד שיעורים שיעצבו את המשך חיינו.

לעומת זאת,

המעשים שלא נעשו, ההזדמנויות שהתפספסו ולא נוצלו, בטווח הארוך ישאירו אותנו עם תחושת החמצה ושאלה פתוחה של "מה היה קורה אילו הייתי עושה ?".

הדברים שנמנעו מלעשות ירדפו אחרינו כמו צל, שכן לעולם לא נדע או נוכל לאמוד בוודאות את תוצאות המעשים שלא עשינו.

~

על מה נתחרט בסוף החיים ?
**************************

ברוני וור היא אחות סיעודית אוסטרלית שליוותה שנים רבות חולים סופניים וזכתה לנהל שיחות עומק מרתקות עם עשרות רבות של אנשים גוססים, שסיפרו לה על מה הם הכי מתחרטים בסוף חייהם.

בספר שכתבה ("The Top Five Regrets of the Dying") היא פירטה אודות 5 החרטות הגדולות לפני המוות :
.

1) "הלוואי שהיה לי האומץ להיות נאמן לעצמי".
מבלי לבזבז זמן רב בעשיית 'הדבר הנכון' עפ"י נורמות חברתיות וסטנדרטים של אחרים.
.

2) "הלוואי ולא הייתי עובד כל כך קשה".
פספוס רגעים משמעותיים בחיים בגלל התחייבויות בקריירה.
.

3) "הלוואי והיה לי האומץ לבטא את רגשותיי האמיתיים".
מבלי להסכים, לשתוק, לעגל פינות, להקטין את היכולות שלי או להמנע מלהתבטא בחופשיות.

4) "הלוואי והייתי שומר על קשרים עם חברים".
מבלי לתת לעומס החיים וטרדות היומיום להרחיק אותי מלתחזק קשרי ידידות קרובים.
.

5) "הלוואי והייתי מאפשר לעצמי להיות מאושר".
מבלי לתת לפחד משינוי להשאיר אותי באיזור הנוחות ולהעמיד פנים גם בפני עצמי, שאני במקום הנכון לי.
.

* ניתן לראות בקלות שרוב הדברים שאנשים מתחרטים עליהם בסוף חייהם, הם על דברים שלא עשו. הזדמנויות שהתפספסו ולא מומשו.

~

אז איך אפשר להפסיק ולהשתמש בחרטות מהעבר,
ככלי לשיפור עצמי, הנעה והתפתחות ?
************************************

הנשים שמגיעות אלי למפגשים בשיחת וידאו בזום, הן שונות ומגוונות.
מכל שכבות האוכלוסיה, חתך גילאים, סטטוס אישי, מקצועי ואפילו מתרבויות ומדינות שונות.

ולמרות זאת, אחד הדברים הראשונים בתהליך שאני מקפידה לבדוק אצל כולן,
זה האם יש להן את 5 דפוסי החשיבה וההתנהגות שבעיני הכרחיים לחיים בריאים ומלאי סיפוק, בלי הצורך לסחוב חרטות מהעבר :

* זהות עצמית מגובשת

* עשייה מתוך תשוקה ואיזון בלי הצורך בריצוי והקרבה עצמית

* ביטוי עצמי של האמת הפנימית שלי

* יכולות אינטימיות רגשית וקירבה

* הרחבה של איזור הנוחות ואומץ להעז
.

מכיון שלרוב אנחנו נשחזר דפוסים שראינו בבית ילדותנו או קיבלנו ב"ירושה גנטית" ממשפחתנו,
במקרים רבים אפילו אם יהיה לנו דפוס כמו 'ביטוי עצמי', לרוב הוא יגיע עם מטען רגשי לא מאוזן (למשל : לצעוק את האמת שלי או להטיח אותה באחרים או הצורך להלחם ולהאבק על זכותי להביע את האמת שלי).

במידה והדפוסים שפירטתי חסרים למטופלת, אנחנו נעזר בטכניקות המגוונות של התטא הילינג בכדי לחווט מחדש את תת המודע,
וליצור בתוכה קולטנים חדשים שיאפשרו לה לסגל דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים ומדויקים.
.

כאשר יהיו לנו כלים פנימיים של חמלה עצמית, חיבור אינטימי לצרכים שלנו, בדיקה ושיפור עצמי, עשייה מתוך תשוקה, ואומץ להעז ולצאת למקומות חדשים,

נדע כיצד לשפר את חיינו ואת עצמנו
וכבר לא נזדקק להאחז בתחושות הבלתי פוסקות של חרטות על דברים שעשיתי בעבר או שנמענתי מלעשות ו"פיספסתי".

~

לסיכום,
זה ממש לא הכרחי או נחוץ להתחרט.
.

הדברים שבחרנו לעשות או לא לעשות בעברנו, עיצבו את האדם שהפכנו להיות.
אפילו הבחירות המוזרות / מביכות / טיפשיות ופחדניות שלנו,
היו לטובה.
כולן חלק מהפסיפס הייחודי שיצר את החוכמה והתובנות שיש לנו כיום.
.

אי אפשר להמנע מטעויות.
אנחנו עושים טעויות כל הזמן, זה חלק מהטבע האנושי. זו אחת הדרכים שעוזרות לנו לצמוח, להשתפר וללמוד.

אני אישית עשיתי הרבה טעויות, בעיקר בכל מה שקשור לזמן שלי.

אבל לא הייתי רוצה למחוק אף בחירה או החלטה שקבלתי.
כל אחת מהן לימדה אותי שיעורים עמוקים שהיום אני משתמשת בהם כדי להצליח בייעוד שלי כמדריכה, אמא וחברה.
תובנות שמאפשרות לי היום להרגיש נחת, אושר, חמלה, מימוש עצמי וסיפוק פנימי.